banner

יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחוּבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו

פורסם 21.05.2017


יוֹם יְרוּשָׁלַיִם הוא "יוֹם חַג לְאוּמִּי בְּיִשְׂרָאֵל", שנקבע לציון אִחוּדָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,  שִׁחְרוּר הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְהָעִיר הָעַתִּיקָה במלחמת "שֵׁשֶׁת הַיָּמִים" בשנת  1967. "יוֹם יְרוּשָׁלַיִם" חל בְּכ"ח אִיָּר והוא מצוין בטקסים חגיגיים רבים בירושלים ומחוצה לה. מעמדה של ירושלים המאוחדת כבירת מדינת ישראל  נמצא בלב הקונצנזוס הלאומי- ישראלי, למעט חוגים מסויימים משתי קצוות הקשת הפוליטית. הביקור הראשון בכותל המערבי בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת מיד לאחר שחרור העיר העתיקה בשנת 1967 נחקק בלב רבים, מאז ועד היום מהווה הכותל מוקד משיכה ליהודים ולא יהודים מהארץ ומהעולם.

חוֹק יוֹם יְרוּשָׁלַיִם: ביום ח' בְּטֵבֵת תשכ"ח קבעה "מוֹעֶצֶת הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית" את יום כ"ח באייר כְּ"יוֹם הוֹדָיָה" לקדוש- ברוך- הוא על שחרורה של ירושלים. ב- 15/5/68, קָבְעָה גם הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים. בִּשְׁנַת 1998 העניקה הכנסת ליום זה מעמד חוקי באמצעות "חוֹק יוֹם יְרוּשָׁלַיִם תשנ"ח- שְׁנַת 1998", לפי הצעתו של חַ"כּ הָרַב חָנָן פּוֹרָת זַ"ל אותה נימק בלשון זאת:

"עִם מְּלאֹת 30 שָׁנָה לְשִּׁחְרוּרָה וּלְאִחוּדָהּ מֵחָדָשׁ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בִּירַת יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ מָקוֹם לְהַצִּיג זֹאת בְּאֹפֶן מַמְלַכְתִּי כְּיוֹם חַג לְאֻמִּי. אֶת מַהוּת יְרוּשָׁלַיִם, רוּם הַתִּקְווֹת וּפִסְגַּת הַשְּׁאִיפוֹת, שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ מַעֲלִים עַל רֹאשׁ שִׁמְּחַתֵּינוֹּ, יֵשׁ לְצַיֵּן וּלְיַיחֵד בְּיוֹם הַמְּסַמֵּל אֶת מֵּרְכָּזִיוּתָּה בְּחַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁב לְאַרְצוֹ, הֵקִים אֶת מְדִינָתוֹ וְהִכְרִיז עַל יְרוּשָׁלַיִם כְּבִּירָתּוֹ הַנִּצְחִית".

אֵרוּעֵי יוֹם יְרוּשָׁלַיִם: אירועי היום כוללים בין השאר את הטקס הממלכתי בְּ"גִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת", שהייתה אחד מאתרי הלחימה הקשים ביותר בקרבות לשחרור ירושלים. על קרב זה נכתב השיר המפורסם "גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת" אשר הפך לחלק בלתי נפרד מאירועי יום ירושלים.

מִצְעָד הַצְדָּעָה, צְעָדַת הַכּוֹתֶל וְרִיקוּד הַדְּגָלִים: בערב יום ירושלים מתקיימת צעדה במרכז ירושלים תחת הססמה: "הַהִתְיַשְּׁבוּת מָּצְדִיעַה לִירוּשָׁלַיִם". בליל יום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת בישיבת "מֶרְכָּז הָרַב", בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציונות הדתית ואישי ציבור. בסיום העצרת, לאחר חצות הלילה, נערכת צעדה מישיבת "מֶרְכָּז הָרַב" אל הכותל המערבי. בצהרי יום ירושלים נוהגים בתנועות הנוער הדתיות - לאומיות לקיים "רִיקוּד הַדְּגָלִים", היוצא מגן סאקר וגן העצמאות במרכז העיר אל חומות העיר העתיקה, ונחתם בכותל המערבי.

טֶקֶס זִיכָּרוֹן לִיהוּדֵי אֶתְיוֹפְּיָה: הטקס הממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל מתקיים בְּ"יוֹם יְרוּשָׁלַיִם" כי ססמתם של העולים הייתה: "יְרוּשָׁלִַים". בַּגְּמָרָא, מַסֶּכֶת "בָּבָא בַּתְרָא" נאמר: "לֹא כִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, כָּל הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת, עוֹלֶה. שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, אֵין עוֹלִין, אֶלָּא הַמְזֻמָּנִין לָהּ".

מַעֲמָדוֹ הַדָּתִי שֶׁל "יוֹם יְרוּשָׁלַיִם"

שִׂמְחַת יְרוּשָׁלַיִם: בבתי הכנסת הדתיים- לאומיים מעניקים ליום זה מעמד של "יוֹם שִׂמְחָה" ונוהגים בו בחגיגיות. בסדר התפילות מוסיפים את "תְּפִילַּת הַלֵּל" ומזמורי הודיה, ואין אומרים "תַּחֲנוּן" וּ"נְפִילַת אַפַּיִם".

הַחְלָטַת מוֹעֶצֶת הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית": בי"ז באדר תשכ"ח (17.3.68), התקבלה הצעתו של הָרַב אִיסֵּר יְהוּדָה אוּנְטֶּרמַּן זַ"ל, הרב הראשי לישראל דאז: "בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית אוֹמְרִים אֵת "שִׁירַת הַיָּם" פָּסוּק בְּפָסוּק, "הַלֵּל שָׁלֵם" בִּבְרָכָה, וּפֶּרֶק ק"ז בִּ"תְהִלִּים". אֵין לִנְהֹג בְּיוֹם זֶה אֶת הַגְבָּלוֹת "סְפִירַת הָעֹמֶר" מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּת הַנֵּס שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ"ה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בְּנִיצְחוֹנָם עַל אוֹיְבֵיהֶם וְשִּׁחְרוּרָה שֶׁל עִיר הַקֹּדֶשׁ".

עֶמְדַּת הָרַבָּנִים הָרָאשִׁיִים: בשנת תשמ"ט (1989) קראו הרבנים הראשים דאז הָרַב מָרְדְּכַי אֱלִיהוּ וְהָרַב אַבְרָהָם שָׁפִּירָא, להתפלל גם בְּ"לֵיל יוֹם יְרוּשָׁלַיִם" את נוסח התפילה של "יוֹם הָעַצְמָאוּת". כאשר חל כ"ח באייר, הוא יום ירושלים, בְּיוֹם שִׁשִּׁי - מוקדמים הטקסים לְיוֹם חֲמִישִׁי כ"ז באייר. חלקו הדתי של היום מתקיים במועדו ביום שישי  כ"ח באייר.

סֵדֶר הַתְּפִילּוֹת לְיוֹם יְרוּשָׁלַיִם: בְּ"לֵיל יוֹם יְרוּשָׁלַיִם" יש הנוהגים כמו בְּ"יוֹם הָעַצְמָאוּת". מתפללים תפילת "עַרְבִית" חגיגית ומתחילים במזמור ק"ז בִּ"תְהִילִּים": "הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר". אין אומרים "וְהוּא רַחוּם" ואומרים מיד "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ!" בניגון חג. אומרים תפילת "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה" כבימי החול, בְּ"בִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ" מסיימים כמו בכל ימי החג: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשלָיִם".  

תְּפִילַּת "הַלֵּל" וּמִזְּמוֹרֵי "תְּהִילִּים": אומרים "הַלֵּל שָׁלֵם" עם ברכה ובניגון חגיגי ומוסיפים מזמורי "תְּהִליִּם" לפי מנהג המקום. מסיימים את התפילה  בשירת הפיוט: "אָדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מֶלֶךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא".

אֲרוּחַת חַג וְנֵרוֹת: לאחר התפילה מקיימים ארוחת חג מיוחדת בחוג המשפחה והחברים, פורשים מפה לבנה ומדליקים נרות.

תְּפִילַּת "שַׁחֲרִית": מתפללים תפילה רגילה של יום חול, את "שִׁירַת הַיָּם" אומרים "אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת לַה'" פסוק בפסוק בניגון חגיגי. מתפללים תפילת "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה", אחרי חזרת שליח הציבור אומרים "הַלֵּל שָׁלֵם", בחלק מהקילות עם ברכה.

יְרוּשָׁלַיִם וּמִזְּמוֹרֵי "תְּהִילִּים": לכבוד יום חגה של ירושלים מוסיפים מזמורי "תְּהִילִּים" הקשורים לעיר ירושלים, מִזְמוֹר קכ"ב: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָים. יְרוּשָׁלִַים הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד. שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָים; יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.  לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹ-הנו אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ".

מִזְמוֹר קכ"ו: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה: אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנו הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנו כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע: בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו".

מִזְמוֹר קכ"ח: "אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ: בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן  יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְה'. יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָים כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם, עַל יִשְׂרָאֵל".

קְצָת חַג: אין מוציאים ספר תורה, למעט אם חל ביום שני או חמישי.

"יוֹם יְרוּשָׁלַיִם שָׂמֵחַ!"