banner

כמה ימי צום, תעניות וימי זיכרון יש בשנה?

פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
27.07.2017


אם תדפדפו בלוח השנה העברי תגלו כי במסורת היהודית "יְמֵי צוֹם, תַּעֲנִית וְזִיכָּרוֹן" רבים, חלקם מוכרים יותר ואחרים מוכרים פחות. ביום שני בערב נצייו את "צוֹם תִשְׁעָה בְּאָב" שהוא החמור מבין ארבעת התעניות הקשורות לחורבן בתי המקדש. 

בהזדמנות זו נסביר מה ההבדל "צוֹם" לבין  "תַּעֲנִית". ביום "צוֹם" יש איסורים רבים והוא מתחיל בשקיעת החמה ביום שלפני ומסתיים בצאת הכוכבים למחרת. יום "תַּעֲנִית" מתחיל בו ביום לפני עלות השחר עד צאת הכוככבים והאסורים בו מועטים יותר. בעיצומם של ימים קשים נציין גם את התעניות שנדחקו לקרן זוית, לפניכם "המדריך המלא" לימי הצום, התענית והזיכרון (לא על פי סדר הופעתם בלוח השנה העברי).

י"ז בְּתַמּוּז

י"ז בְּתַמּוּז הוא יום תענית לזכר הבקעת חומות ירושלים ובו אירעו אסונות נוספים לעם ישראל לאורך ההיסטוריה. ביום זה מתחילים את מנהגי האבלות של "שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת" ההולכים ומתגברים עד לתשעה באב, והוא נקרא במסורת גם "צוֹם הָרְבִיעִי".

תִּשְׁעָה בְּאָב

הוא יום צום לזכר חורבן ושריפת של בתי המקדש הראשון והשני. בצום זה נוהגים בו "מִנְהָגֵי אֲבֵלוּת" רבים הנמשכים עד לצהרי י' באב, והוא נקרא ממסורת גם "צוֹם הַחֲמִישִׁי".

צוֹם גְּדַלְיָה

 צוֹם גְּדַלְיָה הוא יום תענית החל  ב-ג' בְּתִשְׁרֵי למחרת  ראש השנה, והוא לזכר רֶצַח גְּדַלְיָה בֵּן אֲחִיקָם בידי קבוצת קנאים יהודים בראשותו של ישמעאל בן נתניה ונקרא במסורת גם "צוֹם הַשְּׁבִיעִי".

עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת

י' בְּטֵבֵת הנו יום תענית  לזכר תחילת המצור של נְבוּכַדְנֶצַּר על ירושלים הנקרא במסורת גם "צוֹם הָעֲשִׂירִי", והוא נקבע גם כְּ"יוֹם הַקַּדִּישׁ הַכְּלָלִי לַנִסְפִּים בְּשׁוֹאָה".

תַּעֲנִית אֶסְתֵּר

 "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר" חלה ביום י"ג בַּאֲדָר (יום לפני פורים) לזכר הצום של אֶסְתֵּר וּמָרְדְּכַי, וכל היהודים בממלכת פרס לביטול גזירות המן.

ז' בַּאֲדָר

ז' בַּאֲדָר הוא יום תענית לזכר יום הסתלקותו של מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. שמקום קבורתו לא נודע. מסיבה זו קבעה הרבנות הצבאית הראשית לישראל שיום זה  להתייחדות עם חללי מערכות ישראל שֶׁמָּקוֹם קְּבוּרַתָּם אֵינוֹ נוֹדַע ואשר לא זכו לקבר ישראל.

תַּעֲנִית בְּכוֹרוֹת 

 

 

 

 

 

 

 

תענית זו חלה ביום י"ד בְּנִיסָן (ערב פסח) ומתענים בה רק בָּנִים בְּכוֹרִים, לזכר כך שנצלו ממוות במכת בכורות במצרים כאשר הקדוש- ברוך- הוא פָּסַח על בתי בני ישראל. ניתן לבטל תענית זאת על ידי טֶקֶס סִּיוּם לִמּוּד מַסֶּכֶת גְּמָרָא או מִשְׁנָיוֹת, הסבר מפורט  תמצאו בספר "ימי החג".

צוֹם יוֹם כִּפּוּרִים

חל ביום י' תִּשְׁרֵי הוא היום הקדוש ביותר ליהודים הנועל את "יְמֵי חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ", ובו נחתמים גורלות האדם. יום זה מעיקרו הוא יום שמחה בשל  ההזדמנות הניתנת לאדם לכפר על מעשיו. יום צום זה אֵינוֹ קשור לימי הצום והתעניות, והוא מפורט בהרחבה בספר "הימים הנוראים".

יוֹם כִּפּוּר קָטָן 

יש הנוהגים להתענות בכל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ בתענית הנקראת "יוֹם כִּפּוּר קָטָן".

תַּעֲנִיּוֹת צִיבּוּר בְּעֵת צָרָה

 בימי צרה קשים לעם ישראל קובעים הרבנים גדולי הדור "תַּעֲנִיּוֹת צִיבּוּר" על פי הצורך, למשל  בימי גזירות קשות, בעת מלחמה ובזמן עצירת גשמים.

תַּעֲנִית עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנָּפַל

 אם חס וחלילה נופל ספר תורה לארץ על כל הנוכחים בעת האירוע להתענות במשך אַרְבָּעִים יוֹם.

תַּעֲנִית שׁוֹבָבִי"ם

"תַּעֲנִית שׁוֹבָבִי"םהם ראשי תיבות  לפרשיות הבאות: שְׁמוֹת, וָאֵרָא, בֹּא, בְּשַׁלַּח, יִתְרוֹ, מִשְׁפָּטִים. בתקופת קריאת פרשיות אלה יש הנוהגים להתענות בִּימֵי שְׁנֵי וַחֲמִישִׁי. 

תַּעֲנִית חָתָן

חֲתָנִים נוהגים להתענות ביום חופתם מזריחת החמה ועד לאחר החופה. יום החתונה במסורת היהודית הוא כמו "יוֹם הַכִּפּוּרִים". החתן, ולעתים גם הכלה מתענים ביום חתונתם כדי להתחיל את חייהם החדשים ללא עוונות וחטאים.

תַּעֲנִית דִּבּוּר וְתַעֲנִית חֲלוֹם

תעניות אלו כל אדם מקבל על עצמו  לפי רצונו ומתוך מניעיו האישיים. בְּ"תַעֲנִית דִּבּוּר" מקבל האדם על עצמו לא לדבר דברי חולין או לא לדבר כלל. "תַּעֲנִית חֲלוֹם" היא כאשר אדם חלם חלום רע וכדי לבטל את החלום הוא מקבל על עצמו תענית. על תענית זו ועל פשר החלומות במסורת היהודית תוכלו לקרוא בספר "סדר היום היהודי".

יְמֵי זִיכָּרוֹן לְאוּמִּיִים

 יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ביום כ"ז בניסן.

 יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל חל ביום ד' באייר.

יום הזיכרון ליהודי אתיופיה חל ביום כ"ט בחשוון.      

• יום הזיכרון ליצחק רבין חל ביום י"א בחשוון.  

יום הרצל חל ביום י' באייר.

יום זאב ז'בוטינסקי חל ביום כ"ט בתמוז. 

 

אהבתם? סמנו 'אהבתי' בדף הפסייבוק: https://www.facebook.com/Jewish.Guide1/

נתן גרינולד, עורך ומחבר סדרת "המדריך היהודי"