banner

מָתַי מַתְחִילִים לְבָרֵךְ "שָׁנָה טוֹבָה"?

פורסם 22.08.2017


הָאִגֶּרֶת הַיְּשָׁנָה אוֹ הַמִסְרוֹן?: במנהג שכמעט עבר מן העולם ולצערי כנראה שלא יחזור, נשלחו באמצעות הדואר "אִיגְּרוֹת בְּרָכָה" צבעוניות ומסוגננות לכבוד השנה החדשה. בתחילת חודש אלול נפרסו ברחובות הערים דוכנים קטנים למכירת "אִיגְּרוֹת שָׁנָה טוֹבָה". מלאכת בחירת איגרות מרהיבות אלו לא היתה קלה, עם פרח מוזהב או מוכסף, עם דמות מאוירת של דגל המדינה או של חייל אמיץ, עם ספר תורה או שופר, כמאמר השיר: "שָׁנָה טוֹבָה לְדוֹד גִּבּוֹר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת".

"אִיגְּרוֹת שָׁנָה טוֹבָה" אלו הוכנסו אחר כבוד לתיבות הדואר והגיעו ליעדן מהר יותר אפילו מהיום, מי היה מאמין?! מנהג אישי ומרגש זה עבר מהעולם, ואת מקומו תפסו בין השאר: מסרונים ודואר האלקטרוני לקבוצות מרוכזות, ולא תמיד ברור מִי הַשּׁוֹלֵחַ וּמִי הַמְּקַבֵּל...

אִיגֶּרֶת כַּהֲלָכָה: בימים רחוקים יותר, נהגו להוסיף בכל מכתב שנשלח מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים ברכה מיוחדת לרגל השנה החדשה: "מִשֶנִּכְנַס אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכּוֹתֵב אָדָם אִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לִרְמוֹז בָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ אוֹ בְסוֹפָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ עָלָיו וּמְבָרְכוֹ שֶׁיִּזְכֶּה בִּימֵי הַדִּין הַבָּאִים לְטוֹבָה: לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים".

מָתַי מַתְחִילִים לְבָרֵךְ "שָׁנָה טוֹבָה"?: מתחילת חודש אלול ועד לראש השנה נוהגים לברך בנוסח זה: "שָׁנָה טוֹבָה, כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְאַלְתַּר". פירוש הברכה הוא הבעת תקווה כי האדם ייכתב וייחתם לחיים טובים כְּבָר בראש השנה, ולא יצטרך להמתין עד ליום הכיפורים.

מָתַי מַתְחִילִים לְבָרֵךְ "חֲתִימָה טוֹבָה"?: ממחרת ראש השנה ועד לערב יום הכיפורים נוהגים לברך איש את רעהו בנוסח זה: "גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה".

מָתַי מַתְחִילִים לְבָרֵךְ "פֶּתֶק טוֹב"?: ממוצאי צום יום הכיפורים ועד ליום "הוֹשַׁעְנָא רַבָּא", היום האחרון של חול המועד סוכות שבו על פי המסורת נחרץ סופית גזר דינו של האדם, מברכים איש את רעהו בנוסח זה: "גְּמַר טוֹב" או "פֶּתֶק טוֹב".

(מתוך ספר "הימים הנוראים")