banner

סִימָנָא טָבָא לְכָל הַשָּׁנָה

פורסם 06.09.2017


יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינו שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה: במנהג יהודי קדום ומרתק מוסיפים לסעודת "עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה" סוגי מאכלים שבטעמם ובשמותיהם יש "סִימָנִים טוֹבִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה". ארוחת ערב ראש השנה היא "סְעוּדַּת מִצְוָה" כנהוג בכל חג אך טעימת המאכלים הסמליים מייחדים ארוחת חג זו. לאחר "קִּידּוּשׁ הַחַג" ולפני תחילת הסעודה מניחים על השולחן פירות וירקות ומאכלים אחרים המסמלים שפע, הצלחה ופרנסה טובה לשנה החדשה.

מנהג עתיק זה ידוע כבר מימי "תְּקוּפַת הַתַּלְמוּד" ומכונה במסורת גם "סֵדֶר רֹאשׁ הַשָּׁנָה". לכל מאכל ומאכל סגולה מיוחדת משלו ולפני אכילתו מברכים אומרים "תְּפִילָּת בַּקָּשָׁה" קצרה. סוגי המאכלים הסמליים משתנים בעדות ישראל ועם השנים עברו מאכלים שונים מעדה לעדה, וטוב שכך.

הַמַּאֲכָלִים הַסִּמְלִיִּים: מנהג זה מופיע לראשונה בתקופה שבין המאה ה- 1 לבין המאה ה- 6 לספירה, הנקראת במסורת "תְּקוּפַת הַתַּלְמוּד". המנהג מוזכר לאחר מכן גם ביהדות בבל בתקופה שבין המאה ה-7 לבין המאה ה-11 הנקראת "תְּקוּפַת הַגְּאוֹנִים". למאכלי סעודת ערב ראש השנה מספר שמות, והם: "סִימָנִים", "בְּרָכוֹת", "בְּרָכִיוֹת" או "יְהִי רָצוֹן" על שם התפילות המיוחדות הנאמרות בזמן אכילתם. "הַמַּאֲכָלִים הַסִּמְלִיִּים" בסעודת ערב החג מזכירים בשמותיהם ו/או בצליליהם את תוכן התפילה או הבקשה המיוחדת לשנה החדשה.

סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְקוּפַת הַתַּלְמוּד: המקור הקדום של "סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה"  מוזכר בַּגְּמָרָא, מַסֶּכֶת "כְּרִיתוּת" בדברי החכם התלמודי אֲבַּיֵי המפרט את סוגי "הַמַּאֲכָלִים הַסִּמְלִיִּים", ואלו הם: קְרָא- דלעת או קישוא, רוּבִּיַא- מין שעועית או חילבה, כָּרְתִּי- כרישה, סַלְקָא- סלק, תרד או עלי מנגולד, תַמְרֵי- תמרים.

קַעֲרַת סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה: ברוב עדות ישראל מניחים את "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים" על קערה מהודרת ומציבים אותה במרכז השולחן כנהוג בארוחת "לֵיל הַסֵּדֶר". בימים עברו, נהגו הסועדים להתבונן בכל אחד ואחד מסוגי "הַמַּאֲכָלִים הַסִּמְלִיִּים" ולומר את הבקשות המיוחדות עליהם מבלי לאכול אותם. מנהג מעניין זה עבר מהעולם ואיננו קיים עוד בימינו.

סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְקוּפַת הַגְּאוֹנִים: מקורו של מנהג מאוחר זה בספר "נְּחֶמְיָה", פרק ח', פסוק י': "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים, וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעוּזְּכֶם". על פי הנאמר בפסוק זה, "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים" כללו גם מאכלים עתירי שומן, ובהם: בָּשָׂר עִם שׁוּמָּן וְרֹאשׁ כֶּבֶשׂ וְדָגִים, וגם מאכלים סמליים דלי שומן אלו: דְּבַשׁ, רִמּוֹן וְתַּפּוּחַ.

מָה הַמָּקוֹר לְמִנְהָג אֲכִילַת תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ?: בתקופה מאוחרת יותר איחדו בני קהילות אשכנז את "מִנְהָג אֲכִילַת הַדְּבַשׁ" יחד עם "מִנְהָג אֲכִילַת הַתַּפּוּחַ", כנאמר ב"קיצור שולחן ערוך": "בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה... וְטוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ". מנהג זה התחבב על רבים והתפשט לרוב הקהילות היהודיות בעולם, כך הפך "מִנְהָג אֲכִילַת תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ" לאחד מסימני ההיכר המזוהים ביותר עם ראש השנה.

מָתַי עוֹרְכִים אֶת סֵדֶר הַסִּימָנִים?: ברוב קהילות ישראל נוהגים לערוך את "סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה" בשתי סעודות הערב של ראש השנה אך המנהג נפוץ יותר בסעודת ליל החג הראשון. 

רַק רֹאשׁ?: אחד המאכלים הסימליים המוכרים בארוחת ליל החג הוא ראש של דג, כבש או בעל חיים כשר אחר, ועליהם מברכים: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב". המקור לברכה מספר "דְּבָרִים", פרק כ"ח, פסוק י"ג: "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", מה משמעותה העמוקה של ברכה זו?

הָרֹאשׁ וְגַם הַזָּנָב: משמעותה המקובלת של ברכת החג שתמיד נצעד קדימה בראש הטור, נוביל ולא נגרר על ידי אחרים. אם נתבונן בדג עליו אנו מברכים "שֶׁנִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב", נגלה שראש הדג מחשב את המסלול ומוביל אותו ליעד הרצוי אך הזנב מנווט ומתמרן אותו בין גלי הים. כך גם כל בעל חיים אחר ואפילו האדם, ולכן נאחל "שֶׁנִהְיֶה לְרֹאשׁ וְגַם לְזָנָב".

הַטְּעַמִים לְמַאַכְלֵי הַסִּימָנִים: בַּגְּמָרָא, מַסֶּכֶת "כְּרִיתוּת", נאמר כך: "סִימָן מִילְתָא הוּא", כלומר לכל סימן יש משמעות. ראש השנה הוא היום הראשון בשנה החדשה ולכל סימן שקורה בו השלכות למשך כל השנה, לכן ממליצים חז"ל לאכול בסעודת ערב החג מאכלים שיש בהם סימנים טובים המסמלים מתיקות, הצלחה, פריון ושפע. התפילות והברכות קשורות לטעם, לצליל, לשם או לצורה של "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים".

הַסִּימָן אוֹ הַכַּוָּנָה?: לפני אכילת "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים" ראוי לזכור את דברי "הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ". לדעתו אין להסתמך על אכילת "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים" כערובה לשנה טובה ומוצלחת מפני שמעשה זה סימלי בלבד. מטרתם העיקרית של "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים" לעורר את לב האדם להבין כי רק תפילה בכוונה עצומה לבורא עולם תשפיע לטובה על השנה החדשה.

הָרִימּוֹן וְגַּרְעִינֵי הַמִּצְווֹת: בחלוף הדורות התפתחו "מַאַכְלֵי סִימָנִים" רבים ומרתקים בעדות ישראל אך קצרה היריעה מלהכיל את כולם, נפתח במאכל סימלי העומד בלב הקונצנזוס - הָרִימּוֹן. מספר הגרעינים שיש בכל רִימּוֹן הוא 613, (בדוק וניתן לספור). בגימטריא 613 = תרי"ג, גרעיני הרימון כנגד תרי"ג (613) שהם כל המצוות ביהדות.

מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים הַטּוֹבִים בְּעֵדוֹת יִשְׂרָאֵל

סִימָנִים עָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל: במרוצת הדורות התפתחו בעדות ישראל מנהגים שונים של "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים הַטּוֹבִים" וסדר אכילתם. כל מנהג ראוי גם אם "הַסִּימָן" אינו מעורר תיאבון בלשון המעטה. ברוב עדות ישראל עורכים את "סֵדֶר לֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה" בשתי סעודות ערב החג אך בסעודת "לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה" אוכלים גם פרי חדש או לובשים בגד חדש כדי לברך "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה". קצרה היריעה מלהכיל את כל סוגי "מַאַכְלֵי הַסִּימָנִים", לפניכם מספר דוגמאות... שתהיה שנה טובה.

סֵדֶר אֲכִילַת הַסִּימָנִים: רבים פותחים באכילת "תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ" ורק אחר כך: כָּרְתִּי, סַלְקָא, תַּמְרֵי, קְרָא, דָּגִים וְרֹאשׁ כֶּבֶשׂ. בקהילת יהודי רוֹמָא נוהגים כך: תְּאֵנָה, קְרָא, רוּבִּיַא, כָּרְתִּי, סַלְקָא, תָּמָר, רִמּוֹן, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ וְדָגִים‏. האשכנזים טובלים תחילה את פת הלחם בִּדְבַשׁ וממשיכים במנהג זה בכל ארוחה עד ליום "שִׂמְחַת תּוֹרָה", ומסיימים את סדר הסימנים באכילת דָּג וְגֶזֶר.

בְּרָכָה וּבַקָּשָׁה: מברכים תחילה על המאכל עצמו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" או "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" וכדומה, ולאחר מכן מוסיפים בקשה מיוחדת לכל ומאכל הנפתחת במילים "יְהִי רָצוֹן".

חָלָה בִּדְבַשׁ: טובלים את פת הלחם בִּדְבַשׁ, ומברכים עליה "הַמּוֹצִיא לֶחֶם", אוכלים ומיד אומרים: "יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינו שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה".

תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ: טובלים חתיכה של תפוח מתוק בִּדְבַשׁ, ומברכים: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", אוכלים, ומיד ואחר כך אומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

תְּמָרִים: קודם מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֵנוּ", ומיד מוסיפים: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ יָהּ: וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ".

רִימּוֹנִים: קודם מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִרְבּוּ זָכִיּוֹתֵינוּ כַּרִמּוֹן".

קְרָא (מִין דְּלַעַת): קודם מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּקְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זָכִיּוֹתֵינוּ".

סֶלֶק (אוֹ סֶלֶק עָלִים): קודם מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֵנוּ", ומיד מוסיפים: "סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי, סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ, צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'".

כָּרְתִּי (כְּרִישַׁהּ): קודם מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֵנוּ", ומוסיפים: "תָּרוֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ".

דָּגִים: קודם מברכים "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", ואומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיּוֹתֵינוּ".

רֹאשׁ דָּג: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹֹא לְזָנָב".

רֹאשׁ כֶּבֶשׂ: "וְתִזְכּוֹר לָנוּ אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם".

(מתוך הספר "ימים נוראים")