banner

אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְהָרְפוּאָה הַטִּבְעִית

פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
03.10.2017


בקיאותם של חז"ל בסודות "תּוֹרַת הַצּוֹמֵחַ" (בוטניקה) והשפעתה על גוף האדם לא דילגה כמובן גם על "אַרְבַּעַת הַמִּינִים", לפניכם סגולות רפואיות רבות המיוחסות לאתרוג, לערבה, להדס ולולב (התמר). חז"ל מצאו רמז לחיים יהודיים בריאים בראשי התיבות של המילה "אֶתְרוֹג" ואלו הם: אֱמוּנָה, תְּשׁוּבָה, רְפוּאָה, וּגְאוּלָּה.

הַלּוּלָב - "כַּפּוֹת תְּמָרִים"

כֹּחַ הָגַּבְרָא: ענף הלולב עצמו אינו משמש לייצור תרופות אך לפרי "הַתָּמָר" נודעות סגולות ריפוי למחלות רבות. פרי התמר עשיר בויטמיןA   ו - B, ואכילת מספר תמרים כל יום מגבירה את "כֹּחַ הָגַּבְרָא" וגם מאזנת את פעילות ההורמונים הגבריים. התמר מסייע גם לחולי אנמיה.

בְּעָיוֹת לֵב וְעַרְמוֹנִית: אכילת מספר תמרים ביום עוזרת לסובלים ממחלות לב שונות, ומסייעת לטיפול בבעיות הגדלת הערמונית (פרוסטטה), והפרעות במתן שתן.

בְּעָיוֹת עִכּוּל וּטְחוֹרִים: פרי התמר יעיל גם לסובלים ממחלות בדרכי העיכול, עצירות, והתקפי רעב (בולמוס) בלתי נשלטים. אכילת תמרים מסייעת גם לטיפול בתחתוניות (טחורים), וטיפול בבעיות דיכאון, פחדים וחרדות.

לֹא לְדִיאֶטָה: פרי התמר מכיל ריכוז גבוה של סוכרים, סיבים תזונתיים רבים ועשיר בברזל, סידן ועוד. לתמר ערך תזונתי רב אך אינו מומלץ לסובלים מעודף משקל.

רֶמֶז רְפוּאִי: חז"ל מצאו כי במילה "תְּמָרִים" טמון רמז מעניין לסגולות המרפא של הפרי בראשי התיבות: תָּחתּוֹנִיוֹת (טְחוֹרִים), מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, יִסּוּרֵי מֵעַיִם.

הָאֶתְרוֹג - "פְּרִי עֵץ הַדָּר"

פּוֹרִיּוּת וּשְׁמִירַת הֵרָיוֹן: האתרוג מסמל את הפוריות של האישה בשל"פִּטְמָת הָאֶתְרוֹג" (הפיטם) המייחדת אותו מכל פרי אחר. "פִּיטָּם הָאֶתְרוֹג" הוא האיבר הנקבי של הפרח שדרכו הופרה "בֵּית הַזֶּרַע" והפך לפרי. נציין, כי רק באתרוג נשארת הפטמה בראש הפרי לאחר הבשלתו וכידוע, פגיעה בפיטם האתרוג פוסלת את כשרותו. אכילת "פִּטְמָת הָאֶתְרוֹג" היא סגולה לריפוי עקרות, שמירת הריון, ואפילו ללידת בנים זכרים ומוצלחים.

בְּעָיוֹת רְאִיָּה, שְׁמִיעָה וְדִיבּוּר: הסובלים מכאבי עיניים יתבוננו זמן רב באתרוג, אלה הסובלים מהפרעות שמיעה יסחטו את קליפת האתרוג ויטפטפו את הנוזל השמנוני לאזניים. המגמגמים והמתקשים בדיבור ילעסו את קליפת האתרוג פעמים רבות.

בְּעָיוֹת עִכּוּל וְתֵיאָבוֹן: אכילת קליפת האתרוג מאזנת את פעילות הכבד ומורידה לחץ דם. קליפת אתרוג מסוכרת מגבירה תיאבון ומסייעת לבעיות בדרכי העיכול. מיץ האתרוג מועיל לבעיות בכיס המרה וגרעיניו משככים כאבי כליות. הרתחת קליפת האתרוג טובה לשיכוך כאבים וחיזוק הגוף. האתרוג משמש לחידוש רקמות וכנוגד חימצון והוא עשיר בויטמין C. הָרַמְבָּ"ם, רַבִּי מֹשֶׁה בֵּן מַיְמוֹן, אבי הרפואה היהודית הקדומה, אמר כי הָאֶתְרוֹג הוא הפרי הרפואי הטוב ביותר לריפוי מחלות שונות.

הַדַס - "עָנָף עֵץ עָבוֹת"

קְטוֹרֶת, מַזָּל טוֹב וְהָארִי פּוֹטֶר: בזמן הקדום הפיקו מעלי ההדס את "קְטוֹרֶת הָמוֹר" ובישמו בה את בית המקדש, במסורת מסמל שיח ההדס מַזָּל טוֹב וּבְרָכָה. לאחרונה, זכה ההדס לפרסום רב בסרטי "הָארִי פּוֹטֶר" בדמותה של "מִירְטֶל הַמְּיַלֶּלֶת".

בְּעָיוֹת נְשִׁימָה: לצמח ההדס מיוחסות תכונות רפואיות לטיפול בבעיות אלו: דרכי הנשימה, סינוסיטיס, שיעול, דלקת בסימפונות, צינון והתקררות. יש להרתיח עלי הדס טריים במים, מכסים את הראש במגבת ושואפים את האדים לפה ולאף.

בְּעָיוֹת עוֹר וְרִיפּוּי פְּצָעִים: מייבשים את עלי ההדס, כותשים אותם לאבקה ירקרקה, מוסיפים שמן זית, מערבבים עד שמקבלים משחה, ומורחים אותה על: עור מגורה, כוויות, יבלות, פטריות, פצעים, עצירת שטפי דם, ניקוי שיניים ודלקות חניכיים. לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה מורחים את המשחה על הקרקפת ומעסים.

כְּאֵבֵי רֹאשׁ וּבְעָיוֹת מֵעַיִים: חולטים את עלי ההדס במים רותחים, מוסיפים חומץ ענבים ומורחים את התמיסה על המצח. לטיפול בדלקות מעיים, אולקוס, עצירות ושלשולים, חולטים את עלי ההדס במים רותחים מוסיפים דבש טהור ושותים.

עֲרָבָה - "עַרְבֵי נָחַל"

הַתַּגְלִית הָרְפוּאִית הַקְּדוּמָה: עץ הערבה הוא היחיד מבין ארבעת המינים שאין לו טעם וריח, אך מקליפת "הָעֲרָבָה הַבּוֹכִיָה" הפיקו את "הַאָסְפִּירִין". תרופה זו היא החשובה ביותר בתולדות עולם הרפואה המופקת ממקור צמחי, קליפת עץ הערבה מוזכרת כצמח מרפא עוד מתקופת מצרים ויוון העתיקה. הִיפּוֹקְרָטֵס, אבי הרפואה הקדומה כתב במאה ה- 5 לפני הספירה כי מצא אבקה מרה שהופקה מקליפת עץ הערבה שמורידה חום ומשככת כאבים. במאה ה- 18 לספירה התגלה "הַסְלִיצִין" (החומר הפעיל בקליפת הערבה), וממנו הופקה התרופה המוכרת "אָסְפִּירִין".

כְּאֵבֵי רֹאשׁ וּשְׁרִירִים: חליטת עלי ערבה וקליפתו מועילה להורדת חום וצמרמורות, דלקות גרון, שקדים וחניכיים, מחלות בדרכי השתן, מדללת דם, מונעת התקפי לב ושבץ מוחי. שתיית "תֵּה עֲרָבָה" מקילה על כאבי ראש ומיגרנות, משככת כאבים, מטפלת בדלקות פרקים וראומטיזם, ויעילה לשטיפות עיניים וחיטוי פצעים. טבילה  בְּ"אַמְבָּט עֲרָבָה" מועילה לכאבי שרירים ומסייעת לטיפול בכוויות ובנגעי עור רבים.

פּוֹרִיּוּת וּשְׁלוֹם בַּיִת: חז"ל מצאו כי המילה "עֲרָבָה" שווה בגימטריה למילה "זֶרַע", לכן בני זוג שלא זכו לפרי בטן, יבשלו את ענפי הערבה בסיר מים, יקררו וישתו לפני קיום מצוות "פְּרוּ וּרְבוּ". בני זוג מסוכסכים יניחו עלה ערבה מתחת לכרית, ילדים הסובלים מגמגום, פחדים, וחלומות רעים יניחו עלה ערבה אחד מתחת לכריתם.

טִיפּ מֵהָרַמְבָּ"ם: הרופא היהודי הגדול מצא כי במילה "בְּרִיאוּת" טמון סוד נפלא לרפואה מונעת בראשי התיבות: בּוֹלֵם רוּגְזוֹ יַפְחִית אוֹכְלוֹ וְיַגְבִּיר תְּנוּעָתּוֹ.

(מתוך הספר "ימי החג")