banner

"פִּרְקֵי אָבוֹת" - תּוֹרָת הַמוּסַר הַיְהוּדִי

פורסם 13.04.2018


"פִּרְקֵי אָבוֹת" נקראים גם "מַסֶּכֶת אָבוֹת", מַסֶּכֶת זאת הנה ייחודית וחריגה משאר מסכתות הַמִשְׁנָה, והיא עוסקת במוסר, מידות האדם ודרך ארץ. "מַסֶּכֶת אָבוֹת" היא התשיעית בְּ"סֵדֶר נְּזִיקִין", שהוא הסדר הרביעי בְּ"שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִשְׁנָה". כל מסכתות הַמִשְׁנָה עוסקות בהלכות ובדינים למעט "מַסֶּכֶת אָבוֹת", אשר הוסיפו לה את פרק "קִנְיָין הַתּוֹרָה" שאינו חלק מקורי ממנה. שמה של מַסֶּכֶת זאת נקבע בשל דברי המוסר שהם "אָבוֹת לְמִצְוֹת", לפי היסוד היהודי "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קַדְּמָה לַתּוֹרָה".

המסכת נקראת ונלמדת בימי שבת בתקופת הקיץ, שורשי מנהג קריאת "מַסֶּכֶת אָבוֹת" הוא מימי "תְקוּפַת הַגְּאוֹנִים חַכְמֵי בָבֶל". רַב שַׂר שָׁלוֹם גָּאוֹן וְרַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הנהיגו את קריאת המסכת לְזִכְרוֹ של משה רבנו שנפטר במועד זה. טעם נוסף למנהג הוא לְהָכִין את עם ישראל מיציאת מצרים בחג הפסח ועד לקבלת התורה בחג השבועות.

בעדות המזרח נוהגים לקרוא את כֹּל המסכת אחרי תפילת "שַׁחֲרִית" בששת השבתות של "סְפִירַת הָעוֹמֶר" בין חג הפסח לבין חג השבועות. בעדות אשכנז נוהגים לקרוא את "מַסֶּכֶת אָבוֹת" אחרי תפילת "מִנְחָה". פֶּרֶק אֶחָד בכל שבת מחג הפסח ועד לראש השנה ובסך הכול ארבעה מחזורים.

מַעְיָן הַפִּתְגָמִים הַיְּהוּדִי: רבים נוהגים לשבץ בדבריהם או בכתביהם פתגמים ואמרות כנף מִ"פִּרְקֵי אָבוֹת" כדי לתאר באופן ציורי מסר או מצב מסוים - מבלי לדעת את מקורם לדוגמה: "אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי מָה אֲנִי".