banner

מבית המקדש לשער טיטוס

פורסם 24.05.2018


שני הסמלים היהודיים עתיקי היומין הם גם סמליה של מדינת ישראל: מָגֵן דָּוִד וּמְנוֹרַת שִׁבְעָת הַקָּנִים". המנורה הוצבה בתחילה באוהל מועד ולאחר מכן בבית המקדש, והכהן הגדול היה מדליק בה נרות בכל ערב. במנורה היה עמוד מרכזי ממנו יצאו שישה קנים, שלשה לכל צד ועוטרה בגביעים, כפתורים ופרחים בכל אחד משבעת הקנים שבה.

המנורה הייתה עשויה מקשה אחת זהב טהור במשקל "כִּכָּר זָהָב" שהם 42.5 ק"ג, גובה המנורה היה 18 טְפָחִים שהם 133- 173 ס"מ. נתונים אלו מעוררים שאלות מאחר כי מבחינה טכנית לא ניתן לבנות מנורה כה גדולה מכמות כה מעטה של זהב.

תבליט המנורה המפורסם על שַׁעַר טִיטוּס בְּרוֹמָא הוא המפורט ביותר של המנורה, ובו תיאור של חיילים יהודים שנפלו בשבי הנושאים את המנורה לרומא. בזמן מלחמת החשמונאים נשדדה המנורה מבית המקדש לאחר כיבוש ממלכת יהודה. בחנוכת בית המקדש יצרו מנורה משיפודי מתכת, ובתקופה מאוחרת יותר נבנתה מנורה חדשה מזהב.

אחרון המלכים החשמונאים מַתִּתְיָהוּ אַנְטִיגוֹנוּס הטביע את סמל המנורה על מטבעות ברונזה ולפיהם הוטבעה המנורה על מטבע של עשר אגורות. לימים הפכה ההמנורה לסמל הרשמי של מדינת ישראל, "המוסד", תנועת בית"ר, התנועה לאיכות השלטון, ארגונים יהודיים, תנועות נוער ועוד.

"המדריך היהודי" - סדרת ספרים והרצאות בשפה שלכם!