banner

הכרמים של פעם או הדייטים של היום?

פורסם 26.07.2018


במסורת היהודית הקדומה עוד מימי המקרא והתנ"ך ט"וּ בְּאָב הוא "חַג הָאַהֲבָה וְהַפִּיּוּס". יום חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב הוא חג הקשור לטבע והוא מסמל את היפוכו של ט"וּ בִּשְׁבָט בעונות השנה החקלאיות בלוח העברי. לאחר הקמת המדינה חודש מעמדו של ט"ו באב אשר כמעט נשכח בזמן הגלות והוא נחוג בפסטיבלי זמר ומחולות וכמובן במפגשי שידוכים. בספרי הַמּוּסָר וְהַחֲסִידוּת מוזכר ט"וּ בְּאָב כיום הראשון לִימֵי הַדִּין", והחסידים החלו לעשות בו את חשבון הנפש האישי. בחלק מהקהילות אף נהגו להקדים ולאחל כבר בט"ו באב את הברכה "כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה". על פי חז"ל: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים", הכוונה הייתה לבניית בתים חדשים, חתונות ונטיעות.

חַג הָאַהֲבָה הַמּוֹדֶרְנִי אותו אנו חוגגים היום שונה בתכלית מהחג היהודי הקדום מִתְּקוּפַת הַשּׁוֹפְטִים בתנ"ך ולאחר מכן בִּימֵי הַמִּשְׁנָה. הסממן היחידי המשותף לחגיגות הוא התאריך והשם. ט"וּ בְּאָב נחוג בימינו בהתאם לאילוצים השונים בלוח השנה והשנה הוא נחוג היום בשבוע של צום תשעה באב. חַג הָאַהֲבָה הַיְּהוּדִי העתיק נערך באווירת קדושה, בבגדים לבנים ופשוטים ובמחולות בין הכרמים. חג האהבה במקורו נועד להעניק הזדמנות שווה לכל בנות ישראל, לעשירות ולעניות, ליפות מראה ויפות נפש. מטרתו של חג האהבה הייתה להניח את המסד לאהבה שתוביל לנישואין והקמת משפחה בישראל.

התלבושת האחידה והריקוד בין הכרמים היו שווים לכל הבנות, והמחוללות היו אומרות כך: "בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בּוֹרֵר לְךָ. אַל תִּיתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִישָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל", לא היו אלה דברי חנופה ופיתוי מהשפה ולחוץ, נהפוך הוא מטרתם הייתה לגרום לבחורים להסתכל על הפנימיות, הערכיות ועל איכות השידוך.חַג הָאַהֲבָה זכה לעדנה בשנים האחרונות בציבורים רחבים מכל גווני החברה, והוא מזמין כל אחד לחגוג על פי דרכו וסגנונו. מעבר לַתַּאֲרִיךְ ט"וּ בְּאָב, ראוי להתבונן במנהגי החג הקדום ולהרחיב את הַמְּכַנֶּה הַמְּשׁוּתָּף לְכֻולָּנוּ. כיום נחוג ט"וּ בְּאָב בדרכים שונות יש הרואים בו את הַגִּרְסָה הַיִּשְׂרְאֵלִית של החג הנוצרי "יוֹם וַלֶנְטָּיְין Valentine Day -".

בליל ט"ו אב מתקיימת מסורת יִשְׂרְאֵלִית-חִילּוֹנִית חדשה יחסית, אלפי צעירים וצעירות נוהרים לחוף צמח בכנרת לחגוג את לֵיל הָאַהֲבָה במופעי זמר. בציבור הדתי מתקיימים מפגשי פְּנוּיִים וּפְנוּיוֹת ורבים אפילו נוהגים להתחתן ביום זה. הַמִּשְׁנָה במַסֶּכֶת "תַּעֲנִית" מתארת את מנהגי החג הקדום בלשון זו: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּמְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים".

המסורת היהודית העתיקה מתגלה כאן במלוא הדרה והתייחסה גם לבנות ישראל מעוטות היכולת, והעניקה להן הזדמנות שווה בלבוש החגיגי לקראת היום הגדול: "וְכָל יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִים זֶה מִזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ... אֲפִילּוּ מְקֻופָּלִים וּמֻונָּחִים בְּקֻופְסָא". הבנות הכינו את עצמן ליום המיוחד בשמחה ובאהבה כדי להקים בית בישראל. למרות שבמציאות חיינו אין שוויון בין בני האדם, יש עשירות ויש עניות, יש יפות יותר ויפות פחות, יש מיוחסות ויש מיוחסות פחות. בט"ו באב נעשה מאמץ לגשר על הפערים מבחינה כלכלית, הבחורים הכירו כנראה את המשפחות של הבנות אך ההחלטה הסופית נפלה דווקא בט"ו באב. ייתכן שחג האהבה הקדום נועד לאותם בחורים ובחורות שעדיין לא מצאו את בני זוגם בשידוכים הרגילים.

חג האהבה הקדום בין הכרמים, כמה רומנטי לא? כאמור, בנות ישראל יצאו לכרמים בבֶּגֶד לָבָן כְּרֶמֶז לְבֶגֶד הַכַּלָּה וחוללו בכרמים כדי למצוא זיווג מתאים. הבחורים היו באים לכרמים בעקבותיהן כדי למצוא את בחירת לבם כנאמר: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִישָּׁה נִפְנָה לְשָׁם. הבנות השתבחו במעלותיהן כל אחת במעלותיה היא: חלקן בעושרן, חלקן בייחוס המשפחתי וחלקן ביופיין.

בגמרא מסופר על הטיעונים שהעלו הבנות לבחורים וכוחם יפה גם היום: "וּמָה הֵן אוֹמְרוֹת? יְפֵהפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּיֹופִי שֶׁאֵין אִישָּׁה אֶלָּא לְיֹופִי. מְיֻוחָסוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּמִּשְׁפָּחָה לְפִי שֶׁאֵין אִישָּׁה אֶלָּא לְבָנִים. עֲשִׁירוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן. בֵּינוֹנִיּוֹת, וַעֲנִיּוֹת וּמְכֹועָרוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: קְחוּ מִיקַּחֲכֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהוּבִים". כלומר, קחו אותי לאישה לשם קיום המצווה ללא קשר למעלות שלי.

רוצים לדעת עוד על ט"ו באב? האזינו לתכנית "לא בשמיים" עם נתי גרינולד ברדיו ארץ או באתר זה בעמוד "תכניות רדיו".