השבת קוראים את פרשת "בלק" מספר "במדבר" העוסקת בסיפורו יוצא הדופן של בלעם ואתונו. פרשה מסתורית זו מעוררת שאלות רבות, ולכן זכתה לאין ספור פרשנויות. איך בלעם המכשף הגדול לא מבחין במלאך הניצב באמצע הדרך עם חרב שלופה בידו? איך בלעם לא נדהם או נבהל מכך שאתונו מדברת אליו בלשון בני אדם? פרשנויות רבות נכתבו גם על טיב היחסים המיוחדים (תרתי משמע) בין בלעם לבין אתונו.

ב"פרקי אבות" מתוארים עשרה דברים שנבראו בערב שבת, ממש ברגע האחרון של מעשה בריאת העולם לפני כניסת השבת וכך נאמר: "עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת".

שמתם לב כי גם "פי האתון" של בלעם כלומר יכולת הדיבור שלה נכללת ברשימה המיוחסת של עשרת פלאי העולם שנבראו בערב שבת. על מנת להבין את משמעות הדבר, "פי האתון" של בלעם ניצבת בשורה אחת עם הקשת בענן, המן – המזון שירד מהשמיים במסעות בני ישראל במדבר, מטה הקסמים של משה רבינו, עשרת הדיברות ועוד. בהזדמנות זו אזכיר שערב שבת נחשב לזמן מיוחד ולשעת רצון במסורת היהודית.

שבת שלום, נתן גרינולד עורך ומחבר סדרת הספרים