השבת קראו את פרשת "מטות" ופרשת "מסעי" המסיימות את ספר "במדבר". בכל פעם שמסיימים את הקריאה באחד החומשים נוהגים לומר: "חזק חזק ונתחזק", ולכן שבת זו נקראת גם "שבת חזק".

במרכז הפרשה עסוקים בני ישראל בהכנות אחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל. שניים מהשבטים ראובן וגד התברכו בעדרים גדולים ובנכסים רבים והם חוששים שהנחלה שיקבלו בתוך הארץ לא תספיק להם. הם ניגשים למשה רבנו עם ההצעה הבאה: במקום לקבל את הנחלה הרגילה בתוך תחומי ארץ ישראל, הם מעדיפים לקבל נחלה גדולה במיוחד, אך בצדו המזרחי של נהר הירדן: "וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻותַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻוזָּה אַל תַּעֲבִירֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן".

למשמע בקשתם משה רבנו רותח מזעם! לא רק על זה שהם היו מוכנים לגור מחוץ לארץ ישראל. השבטים חשקו בנחלה זו רק בגלל הצאן והבקר הרבים שהיו להם, אבל התעלמו לחלוטין מהצרכים של ילדיהם ונשותיהם.

מנהיגי שני השבטים מבינים את כעסו של משה רבנו ומנסחים מחדש את בקשתם: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ". הפעם הם מקפידים להזכיר את ילדיהם אולם רק לאחר שדיברו קודם על הצאן והבקר. משה רבנו אינו מתרצה מניסוח זה, כי הם מעמידים את הצאן לפני משפחתם.

לבסוף, נראה שהם קולטים את המסר, הם ניגשים למשה בשלישית עם נוסח מתוקן: "טַפֵּינוּ נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם, בְּעָרֵי הַגִּלְעָד." עכשיו בקשתם בסדר הנכון – קודם משפחה ורק אחר כך הצאן והבקר.

סדרי העדיפויות שלנו בחיים חושפים את הפרצוף האמיתי שלנו. האם יש אנשים שמשקיעים ברכושם ובכספם יותר מאשר בילדיהם ובמשפחתם -התשובה היא כן, והרבה!

נתן גרינולד,

עורך ומחבר סדרת הספרים "המדריך היהודי"