מה השתנה בתשעה באב?
פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
29.07.2020
בימים כתיקונם הורגלנו בתשעה באב למפגשים מבורכים בין חילוניים לבין דתיים, הכוללים אמירת "קִּינוֹת" וקריאת "מְגִילַּת אֵיכָה". מפגשים מרתקים אלו נועדו לקרב לבבות, למצוא מכנה משותף לאומי ולבנות גשר בין חלקי העם. השנה, בחסות הקורונה התחלפו מפגשי הפיוס בהפגנות זעם בכיכר העיר הקורעות את העם לגזרים.
לאחר תקומת מדינת ישראל ובניין ירושלים היו קולות בקרב חוגים דתיים מסוימים לעדכן את הצום ומנהגיו באופן אקטואלי. היו שקראו להוסיף גם "קִּינוֹת" לזכר הנרצחים בידי הנאצים בשואה. גם ביצוע תכנית ההתנתקות כמה ימים אחרי תשעה באב שנת תשס"ה, אוגוסט 2005 גרם לקרעים ומחלוקות בעם. היו שרצו לקשור את תשעה באב גם "לְגֵרוּשׁ יְהוּדִים בִּידֵי יְהוּדִים" מגוש קטיף ומצפון השומרון. קולות אלו גררו מחלוקות גם בציבור הדתי-לאומי, אשר בחלקו רואה את התנתקות כתשעה באב מודרני.
לאחר רצח יצחק רבין זיכרונו לברכה ובעקבותיו החלה פעילות משותפת כדי לקדם דיאלוג בין דתיים לחילונים תחת הכותרת: 'הַלַּיְלָה לֹא לוֹמְדִים תּוֹרָה', כי אין לומדים תורה בתשעה באב. בתשעה באב נערכים טקסים משותפים לציון הצום, קוראים את "מְגִילַּת אֵיכָה" לציבור החילוני ולעולים חדשים. בתשעה באב נערכים מפגשים שנועדו לחבר את הציבור החילוני ליום האבל הלאומי באמצעות השכול והאבל האישיים.
"לֹא אֶשְׁכַּח, לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּוחַ אֶת יוֹם הַחוּרְבָּן הַיּוֹם הָאָיּוֹם מִכָּל הַיָּמִים יוֹם גּוֹרָלֵנוּ". ציטוט זה נשמע כמו ציטוט מפיו של אישיות רבנית זו או אחרת אך לא כך הדבר. הרקע לציטוט זה קרה ביום תשעה באב בשנת 1934 ודווקא ביום זה יצאו מדריכי מַחֲנוֹת הָעוֹלִים שהייתה תנועת הנוער של אחדות העבודה למחנה קיץ ביער בן שמן.
בֶּרְל כָּצַנֵלְסוֹן ממנהיגי תנועת העבודה זעם על עיתוי זה והתבטא במילים חריפות נגד קיום המחנה בתשעה באב. בֶּרְל כָּצַנֵלְסוֹן ראה בכך רדידות חינוכית וחוסר אחריות תרבותית כלפי מסורת ישראל ואמר: "לֹא אֶשְׁכַּח, לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּוחַ אֶת יוֹם הַחֻורְבָּן - הַיּוֹם הָאָיּוֹם מִכָּל הַיָּמִים יוֹם גּוֹרָלֵנוּ".
במשך אלפיים שנות גלות ישראל עברה ירושלים מלחמות קשות והשלטון על העיר עבר מיד ליד פעמים רבות. ירושלים נחרבה ונבנתה פעמים רבות לאורך ההיסטוריה, ורק קיר אחד נותר איתן "הַכֹּותֶל הַמַּעֲרָבִי" - שריד בית המקדש הוא "הַקִּיר שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם". בכל שנה פוקדים עשרות אלפים את הכותל המערבי בתשעה באב אך השנה גם הוא נשאר קצת מיותם.
"עַצְבוּת זֶה לֹא עֲבֵירָה, אַךְ מָה שֶׁהָעַבֵירָה הֲכִי חֲמוּרָה לֹא מַצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת לָאָדָם, הָעַצְבוּת עוֹשָׂה". (רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין)
צום קל ובעיקר מועיל!
נתן גרינולד, עורך ומחבר סדרת הספרים "המדריך היהודי"