הערב ט"ו באב, במסורת היהודית הקדומה מתקופת המקרא והתנ"ך "ט"וּ בְּאָב" נקרא גם "חַג הָאַהֲבָה וְהַפִּיּוּס". לגבי האהבה נניח אבל בענין הפיוס הצחקתם אותי... לאחר הקמת המדינה חודשו מנהגיו של ט"ו באב אשר כמעט ונשכחו בגלות, ובדרך כלל הוא נחוג בפסטיבלי זמר ומחולות וכמובן במפגשי שידוכים חברתיים - אך השנה הכל יהיה אחרת!

"חַג הָאַהֲבָה הַמּוֹדֶרְנִי" הנחוג הערב שונה בתכלית מהחג היהודי הקדום מימי "תְּקוּפַת הַשּׁוֹפְטִים" בתנ"ך ולאחר מכן מתקופת "הַמִּשְׁנָה". הסממן היחידי המשותף הוא התאריך והשם. "חַג הָאַהֲבָה הַיְּהוּדִי" העתיק נערך באווירת קדושה, בבגדים לבנים ופשוטים ובמחולות ליליים בין הכרמים.

החג הקדום נועד להעניק הזדמנות שווה באמת לכל אחת מבנות ישראל. לעשירות ולעניות, ליפות המראה וליפות הנפש, מיוחסות ולא מיוחסות. החג נועד לקיים מפגש שיוביל לנישואין והקמת משפחה בישראל.

התלבושת האחידה של בנות ישראל והריקוד בין הכרמים היו שווים לכולן. המחוללות היו אומרות כך: "בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בּוֹרֵר לְךָ. אַל תִּיתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִישָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. אלה לא היו דברי חנופה ולא פיתוי, נהפוך הוא מטרתם הייתה לגרום לבחורים להסתכל על הפנימיות והערכים.

"חַג הָאַהֲבָה" זכה בימינו לעדנה בציבורים רחבים מכל גווני החברה, על פי דרכו וסגנונו של אחד. יש הרואים ב"ט"ו באב" את הגרסה הישראלית של החג הנוצרי "Valentine Day". בחסות הקורונה ייתקיימו השנה מפגשים של "פנויים - פנויות" עם מסיכות או באמצעות "הזום" - חג אהבה שמח!

נתן גרינולד, מרצה, עורך ומחבר סדרת הספרים "המדריך היהודי"