banner

מַהוּ "יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא"?

פורסם 08.10.2020


מחר הוא היום האחרון של "חוֹל הַמּוֹעֵד סּוּכּוֹת" הנקרא במסורת היהודית "יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" ובתרגום לעברית "הוֹשַׁעְנָא הַגָּדוֹל". ליום זה חשיבות רבה כי בו "נֶחְתַּם סוֹפִית גְּזַר הַדִּין" ולכן חלק ממנהגיו דומים למנהגי "יוֹם הַכִּיפּוּרִים". יום זה אינו נחשב לְ"יוֹם טוֹב (חַג)" ולמעט סדר התפילות נוהגים כמו בשאר "יְמֵי חוֹל הַמּוֹעֵד". מקור השם "הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" נובע מריבוי "פִּיּוּטֵי הַהוֹשַׁעְנוֹת" הנאמרים בו ובלילה שלפניו החל הלילה.

הלילה, "לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה. לימוד לילי נקרא במסורת "תִּיקּוּן לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא". מסיימים את לימודי הלילה בקריאת כל ספר "תְּהִילִּים" שכתב דָּוִד הַמֶּלֶךְ, מפני שדוד המלך הוא האורח "הָאוּשְׁפִּיז" ביום זה. מנהג "תִּיקּוּן לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" נקרא בעדות המזרח "יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה". על חשיבותו של לילה זה נוכל ללמוד ממנהג הטבילה בְּ"מִקְוֶה טָהֳרָה" לפני עלות השחר כדי להתכונן לתפילות הבוקר.

על פי המסורת, במהלך "לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" מוסר הקדוש-ברוך-הוא לשליחיו "פְּתָקִים מְיוּחָדִים" המקפלים בתוכם את "גְּזַר דִּינוֹ" הסופי של כל אדם. לילה גורלי זה נועל את "הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים" ובו מסתיימים גם שלשת ההליכים המשפטיים במסורת היהודית: בראש השנה "נִכְתַּב גְּזַר הַדִּין", ביום הכיפורים "נֶחְתָּם גְּזַר הַדִּין", ובהושענא רבא מסתיים "שְׁלַב הָעִרְעוּר" וגזר הדין נחתם באופן סופי.

אציין כי מיום הכיפורים ועד ליום הושענא רבא נוהגים לברך "גְּמַר טוֹב", וביום הושענא רבא עצמו מברכים "פִּתְקָא טָבָא". יהודי אשכנז מברכים בְּיִידִישׁ כפי שנהגו אבותיהם "אָ- גוּט קְוִויטְל" ובתרגום לעברית "פֶּתֶק טוֹב".

בברכת "פִּתְקָא טָבָא" לכל עם ישראל!

נתן גרינולד, מרצה, עורך ומחבר סדרת הספרים

"המדריך היהודי": http://jewish-guide.co.il/