השבת קוראים את פרשת "תּוֹלְדוֹת" מספר "בְּרֵאשִׁית", ובמרכזה הפרשה לידת התאומים יעקב ועשיו. מעשה קניית הבכורה בנזיד עדשים וקבלת הברכה מהאב הזקן יצחק שנוי במחלוקת קשה.

בחרתי להתמקד בביטוי יְחִידָאִי בתנ"ך המופיע בפרק כ"ו, פסוק י"ב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'". משמעותו של הביטוי היא ברכה לריבוי התוצרת החקלאית, והמילה "שְׁעָרִים" היא מלשון "שִׁיעוּרִים". כלומר, על כל ק"ג אחד תבואה שזרע יִצְחָק אָבִינוּ הוא קיבל יבול של 100 ק"ג - פי מאה!

בהקשר זה אציין כי לפני כ- 150 שנה נוסדה "חברת בוני ירושלים" שמטרתה הייתה לבנות שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה. אחת מהשכונות שנבנו נקראה "שכונת אגודה" הייתה מיזם שבו התאגדו אנשים שרצו לבנות בתי מגורים במחירים נוחים בשל מחירי השכירות הגבוהים בירושלים.

מסתבר שכבר אז חשבו על הרעיון "מְחִיר לַמִּשְׁתַּכֵּן", 100 חברי האגודה רכשו מגרש לבניה מרוכזת. מייסדי השכונה החליטו לבחור את השם "מֵאָה שְׁעָרִים" המוזכר בפרשת "תּוֹלְדוֹת" שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסודה. בחירת השם "מֵאָה שְׁעָרִים" נובעת ממשמעות הביטוי וגם ממאה חברי הקבוצה.

שבת שלום, נתן גרינולד, מרצה, עורך ומחבר סדרת הספרים

"המדריך היהודי"