banner

יֵשׁ לִי (כִּמְעַט) כָּל יוֹם חַג…

פורסם 03.04.2017


"חודש החגים היהודי" כבר אחרינו והחג הבא (חנוכה) עוד לא נראה באופק, זה הזמן לבחון את "לוּחַ הַשָּׁנָה הָעִבְרִי" המבוסס על שילוב בין מחזור הירח למחזור השמש. בכל שנה 12 או 13 חודשים המתחילים עם מולד הירח ומסתיימים במולד הירח הבא. במאה הראשונה לספירה שנת 359 חובר לוח השנה העברי הנהוג היום בכל קהילות ישראל בידי רַבִּי הַלֵּל בֵּן יְהוּדָה נְשִׂיאָה והוא מבטיח שכל חגי ישראל ומועדיו יחולו תמיד באותה תקופה של השנה. גיבושו הסופי של הלוח העברי נמשך עוד שנים רבות והושלם רק במאה התשיעית לספירה. במדינת ישראל מוכר לוּחַ הַשָּׁנָה הָעִבְרִי כלוח הרשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

בהצצה חטופה בין דפי לוּחַ הַשָּׁנָה הָעִבְרִי תבחינו כי בנוסף לימי החול הרגילים, מופיעים גם מועדים מיוחדים רבים ובהם: ימי השבת, החגים, ימי חול המועד, ימים טובים, ראשי חודשים, ימי זיכרון דתיים, ימי זיכרון לאומיים, אירועים משפחתיים דתיים, ועוד. לוּחַ הַשָּׁנָה הָעִבְרִי חושף נתונים מפתיעים, כ- 120 ימים אינם ימי חול רגילים. בשנה העברית בין 352 – 356 ימים, מכאן עולה כי לשליש (!) מימי השנה משמעות מיוחדת בְּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל.