banner

לָשֶׁבֶת בְּסוּכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְויָתָן?

פורסם 03.04.2017


יום "הוֹשַׁעְנָא רַבָּא" הוא האחרון לישיבה בסוכה ולפנות ערב נוהגים לאכול ולשתות עוד דבר מה בַּסּוּכָּה. לאחר ארוחה סמלית זו נפרדים מהסוכה עד לשנה הבאה, ואין לשהות יותר בסוכה. לפני הפרידה מהסוכה נעמדים בפתחה, ואומרים "תְּפִילַּת -בַּקָּשָׁה" תמוהה זאת: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּסוּכָּה זוֹ, כֵּן אֶזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה לֵישֵׁב בְּסוּכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְויָתָן". מה הקשר בין היונק הימי הגדול שאינו כשר למאכל לבין הסוכה? מדוע אנו מבקשים מבורא עולם שנזכה לשבת דווקא "בְּסוּכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְויָתָן"?

מִמְּצוּלוֹת הַיָּם וְעַד לַסּוּכָּה: גדולי ישראל לאורך הדורות העניקו פרשנויות מרתקות לפשר הקשר בין הלוויתן לבין הסוכה. סוגיה מסקרנת זו מחזירה אותנו אלפי שנים אחורה עד לימי לבריאת העולם, מטלטלת אותנו למצולות האוקיינוס הגדול ונושאת אותנו על משק כנפי הזמן עד לימי אחרית הימים. בחג סוכות נידון העולם על הַמַּיִם, וביום החמישי לבריאת העולם נברא בעל החי הגדול ביותר בטבע, כנאמר בספר "בְּרֵאשִׁית", א': "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים (הַלִּוְיְתָנִים) הַגְּדוֹלִים".

הַדָּג הָרוּחָנִי וְעוֹרוֹ הַגַּשְׁמִי: הדגים הם בעלי החיים היחידים שאין צורך בשחיטתם כדי להכשירם לאכילה. אנו טובלים בְּ"מִקְוֶוה טָהֳרָה" כדי להיטהר אך הדגים חיים בתוך "מִקְוֶוה הַיָּם" והם הטהורים בבעלי החיים. לדגים משמעות סמלית במסורת, והם נחשבים לַ"מָּזוֹן הָרוּחָנִי" מבין כל מאכלי האדם. "הַלִּוְויָתָן" הוא הדג הגדול ביותר אך דווקא במסורת הוא מסמל את הקדושה הנסתרת בעולם הגשמי. לעומת זאת, "עוֹרוֹ שֶׁל הַלִוְויָתָן" עבה ושמן ומפאת ממדי גופו העצומים נחשב גם לבעל החיים "הַגַּשְׁמִי" ביותר, כיצד ניישב סתירה זו?

הָעוֹר הַגָּנוּז: אין זו שגיאת כתיב. בשונה מדתות אחרות, היהדות אינה מטיפה לסגפנות, להפך היא מקדשת גם את הצד "הַגַּשְׁמִי וְהֶחָמְרִי" בחיי האדם. "הַקּוֹדֶשׁ וְהַחוֹל" אינם שני הפכים, אלו הם שני צדדיו של אותו מטבע כפי שמסמל "הַלִוְויָתָן". הפער בין הלוויתן (הרוחני) לבין עורו (הגשמי) אינו ניתן לגישור "בָּעוֹלָם הַזֶּה", ורק לעתיד לבוא נגלה כי דווקא "סוּכַּת עוֹרוֹ שֶׁל הַלִוְויָתָן" היא מקור השראה רוחני. לכן, בתפילת הפרידה מהסוכה אנו מבקשים שנזכה להפוך את סוכת הארעי החומרית למשכן קבע רוחני "בָּעוֹלָם הַבָּא". התפילה מבטאת גם ערגה לימי בראשית וקירבה לקב"ה, "הַלִּוְויָתָן הַגָּדוֹל" (תרתי משמע) מסמל במסורת את "בְּרִיאַת הָעוֹלָם".