banner

תֵּיבַת נוֹחַ, יוֹנַת הַשָּׁלוֹם וְהַטִּיפָּה הַמָּרָה…

פורסם 03.04.2017


בשבת יקראו בבתי הכנסת (אפשר גם בבית) את "פָּרָשַׁת נוֹחַ" ובמרכזה הסיפור על התיבה והמבול הגדול אשר מצית את דמיוננו עוד מימי הגן. נוח בנה את התיבה בעצמו (עם קצת עזרה מבניו) על פי הוראות ייצור מדויקות שקיבל מהקדוש-ברוך-הוא: "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּיבָה (כ- 150 מטר), חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ (כ- 25 מטר) וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ (כ- 15 מטר)… צֹהַר (חלון) תַּעֲשֶׂה לַתֵּיבָה".

"ספינת החלומות" הקדומה הייתה כלי שייט ענק ובה 3 קומות עם תאי הפרדה: "מחלקת עסקים" לנוח ובני משפחתו, "מחלקת תיירים" לבעלי החיים הרבים, ו"מחלקת מטענים" למזון. מה הפלא שמלאכת בניית התיבה נמשכה 120 שנה?

הַמַּבּוּל התחיל בחודש חשוון במטר זלעפות שנמשך "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" אך מי התהום המשיכו להתרבות עוד 150 יום ואחר הפסיקו אט אט. מסתבר כי נוח ופמלייתו לא סבלו מקלסטרופוביה כי הם שהו בתיבה במשך שנה ו-11 יום (!)

איך הפכה היונה עם עלה הזית לסמל השלום? נוח מנסה לשלוח את העורב לבדוק מה קורה בחוץ אך הוא מסרב ונעמד על חלון התיבה. נוח שולח את היונה שלוש פעמים, בפעם הראשונה היא שבה מיד כי המים עוד כיסו את הארץ. בפעם השנייה היא שבה עם עלה זית כי העצים כבר נגלו לעין אך הארץ עדיין לא נראתה, בפעם השלישית היא לא חזרה לתיבה כי האדמה כבר נראתה. מאז הפכה היונה עם עלה הזית לסמל המבשר את השלום הבא לעולם.

איך הפך נוח לשיכור הראשון בתנ"ך? נוח יוצא מהתיבה ומעלה קרבן לקדוש-ברוך-הוא אשר מבטיח לו שלא יביא עוד מבול ונותן לו סימן מרהיב ביופיו: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְיתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ". נוח מזדרז לטעת דווקא כרם ענבים ומשתכר: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם, וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר…". מה הפלא, אחרי השייט המפרך מי לא זקוק לכמה "דרינקים" טובים, אבל למה לשתות לבד? זהו בעצם תמצית סיפורו של נוח שדאג לעצמו ולא לאחרים, כנאמר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו". שבת שלום!