המסורת היהודית מדגישה את האיסורים החמורים ברכילות ולשון הרע אך כיום לשונם של רבים "קלה על ההדק" ויש שהפכו זאת למקצוע. פגיעת "לְשׁוֹן הָרַע" באדם אינה גורמת למותו הפיזי אך כל עולמו חָרֵב עליו, לא אחת עוצמת העלבון והבושה עלולה להיות גם קטלנית ומביאה את האדם לשלוח יד בנפשו. "הַחָפֶץ חַיִּים", רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן (כַּגַּן), אמר כך: "הָאָדָם עוֹשֶׂה בִּלְשׁוֹנוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁעוֹשֶׂה בְּחַרְבוֹ".

לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ: על חומרת איסורי לשון הרע נלמד מדברי חז"ל: "כָּתוּב לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ. אֵיזֶהוּ רָכִיל זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה, וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת וְגַם אֵין בּוֹ גְּנוּת הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו, וְהוּא עָוֹון גָּדוֹל וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל".