הסיפור הפך את חג החנוכה גם לחגן של הנשים, גבורתה של יְהוּדִית מתוארת כך: "וְהֶאֱכִילַתָּהוּ תַּבְשִׁילֵי גְבִינָה כְּדֵי שֶׁיִצְמָא וְיִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר וְיִישַׁן וְיֵירָדֵם. וְכֵן הָיָה וְחָתְכָה אֶת רֹאשׁוֹ וְהֱבִיאַתּוּ לִירוֹּשָלָיִם וְכִרְאוֹת שַׂר צְבָאָם כִּי אָבַד מַלְכָּם וַיָנוּסוּ. לָכֵן קְצָת נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בַּחֲנֻכָּה, זֵכֶר לַנֵּס שֶׁנַּעֲשָֹה עַל יְדֵי חָלָב".

יש נשים הנוהגות לא לעבוד שהנרות דולקים: "חֲנֻכָּה, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אַךְ הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּבַּיִת כָּל זְמַן שֶׁהַנֵרוֹת דּוֹלְקִים מִפְּנֵי שֶהַגְּזֵרָה הָיְיתָה קָשָׁה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל… וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אִישָּׁה, בַּת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הָיְיתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד וּבִקְּשָׁהּ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר שֶתִּשְׁכַּב עִמּוֹ…".