מקור מנהג לבישת התחפושות והמסכות אֵינוֹ יְהוּדִי והוא החל בימי הביניים בעיר וְנֵצִיָה שֶׁבְּאִיטַלְיָה בהשפעת חגיגות הקרנבל המקומיות. במסורת היהודית יש היתר מיוחד בחג הפורים לתחפושות ומסיכות הנקראות במקורותינו "לְבִישַׁת פַּרְצוּפִים".

אָז מִי אֲנִי בִּכְלָל?: בתורת הקבלה ישנן סיבות עמוקות למנהג התחפושות בחג הפורים. בכל ימות השנה אנו מחופשים למישהו "אַחֵר", וזאת בעצם "הַקְּלִיפָּה הַחִיצוֹנִית" עמה אנו חיים בטעות. בפורים יש "לְהִתְחַפֵּשׂ בֶּאֱמֶת" כדי להראות את הָ"אֲנִי הַפְּנִימִי" שלנו. התחפושת היא הביטוי למוטיב היהודי הבסיסי האומר כי הַפְּנִימִיּוֹת חֲשׁוּבָה לאין ערוך מֵהַחִיצוֹנִיּוּת.

תַּחְפּוֹשֶׂת מִגּוּן: חג פורים הוא יום מיוחד במינו שבו הָאוֹרוֹת, הַמַּזָּל וְהַכּוֹחוֹת הָעֶלְיוֹנִים פועלים עלינו בעוצמה רבה. הָיֵצֶר הָרַע ממתין כל הזמן להזדמנות פז ובחג הפורים הוא יכול לנצל את היום המיוחד לרעה. התחפושת נועדה להטעות את הַשָּׂטָן שלא ידע מי אנחנו באמת. מטרת התחפושת היא אמצעי התגוננות כנגד "הָאוֹרוֹת הַחִיצוֹנִיִּים" העצומים הפועלים בפורים.

המתחפש היהודי הראשון היה יַעֲקֹב שהתחפש לאחיו עֵשָׂו כדי לזכות בברכת הבכורה של אביו, כנאמר : "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו".