banner

"מִצְוַת סְפִירַת הָעוֹמֶר" - למה, כמה ומי?

פורסם 13.04.2017


שאלת הרלוונטיות של מצוות מסוימות ביהדות כוללת גם את קיום "מִצְוַת סְפִירַת הָעוֹמֶר" שהרי בית המקדש אינו קיים וברור שלא מקריבים "קָרְבַּן הָעוֹמֶר". בטרם נחרוץ גם את גורלה של מצווה מיוחדת זו ראוי להכירה מקרוב.

במצוות "סְפִירַת הָעוֹמֶר" חייבים לספור בכל יום (בערב) את 49 הימים שבין חג הפסח לבין חג השבועות. מתחילים בספירה מהקרבת "קָרְבַּן הָעוֹמֶר" ביום השני של חג פסח ועד לחג השבועות הנקרא כך מפני שבו מסתיימים שבעת שבועות הספירה. "מִצְוַת סְפִירַת הָעוֹמֶר" בימינו היא לזכר המצווה מתקופת בית המקדש כמקובל במצוות רבות אחרות ביהדות.

"מִצְוַת סְפִירַת הָעוֹמֶר" היא החוליה המקשרת בין המטרה של יציאת מצרים בחג הפסח לבין התכלית שהיא מתן התורה בחג השבועות. ימי ספירת העומר הם מעין "סְפִירָה לְאָחוֹר" של תיקון מידות האדם, בתורה נאמר : "תִּסְפְּרוּ חֲמִישִּׁים יוֹם" אך בפועל אנו סופרים רק 49 יום, מדוע? 49 ימי הספירה הם כנגד 49 "שַׁעֲרֵי הַקְּדוּשָּׁה" אליהם יכול האדם להגיע בכוחות עצמו והיום ה- 50 הנקרא "שַׁעַר הַנּוּ"ן" (50 בגימטריה) הוא מעבר להשגת האדם, ולכן איננו נספר.

נשים פטורות ממצוות ספירת העומר כי היא "מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא", כלומר מצווה התלויה בזמן מסוים. בעדות אשכנז, יש פוסקים שהתירו לנשים לספור וגם לברך בתנאי שיספרו את כל 49 הימים. בעדות המזרח, יש פוסקים שהתירו לנשים לספור כל יום אך ללא ברכה. על פי הנאמר בתורת הקבלה, נשים לא חייבות כלל לספור כי אינן זקוקות "לַתִּיקּוּן" שבמצווה כמו הגברים, ולכן עדיף שלא תספורנה כלל אפילו ללא ברכה.