banner

איפה נמצא הגטו היהודי הראשון?

פורסם 20.04.2017


אזור המגורים היהודי ברובע "קאנארג'ו" בעיר וונציה הוא מהעתיקים בעולם הקיימים עד היום. בשנת 1562 השתמש האפיפיור פיוס הרביעי בפעם הראשונה במילה "גטו" (Ghetto) לתיאור רובע יהודי סגור שנועד לבודד את האוכלוסייה היהודית מהאוכלוסייה הנוצרית בוונציה. מקורו של השם "גטו" נובע מכך שבסמוך לגטו היה "בית יציקה" שפירושו באיטלקית "Ghetto". מאז הפך המונח האנטישמי "גטו" לכינוי של כל רובעי היהודים באירופה בעיקר בתקופת השואה, וכיום מכנים שכונות מגורים של מיעוטים ברחבי העולם במונח הגזעני "גטו".

עם הקמת הגטו הוגבלו חיי היהודים והם הורשו לצאת מהגטו משעת צלצול הפעמונים בבוקר במגדל "בזיליקת סן מרקו" ועד חצות הלילה. חלק מהיהודים הורשו לצאת מהגטו לשעות ספורות בתנאי שיישאו טלאי צהוב על גלימותיהם, כובע צהוב ואחר כך כובע אדום. בשנת 1938 חיו בוונציה כ- 1200 יהודים ועם הכיבוש הנאצי נשלחו כ-200 למחנות ההשמדה, כיום יש בוונציה כ- 500 יהודים ורובם מתגוררים מחוץ לגטו.

בגטו ונציה שלושה חלקים: "החדש", "הישן", "החדש ביותר" ובמרכז הגטו החדש נמצאת כיכר הגדולה והיו שלוש בארות מים. בגטו חמישה בתי כנסת עתיקים חלקם פתוחים לקהל, מוזיאון יהודי, חנויות לחפצי יהדות עתיקים ומסעדות כשרות. לאורך אחד מקירות הכיכר הוקמה בשנת 1980 אנדרטה משבעה לוחות ברונזה לזכר השואה על ידי האומן הליטאי ארביט בלטאס, שפיסל גם את התבליט "הרכבת האחרונה".