banner

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן!"

פורסם 21.04.2017


בשבת קוראים בבתי הכנסת את פרשת "שְּׁמִינִי" ומברכים את חודש אייר שיחול ביום רביעי וחמישי. במרכז הפרשה עומד סיפור מותם הטרגי של נָדָב וַאֲבִיהוּא בניו של אהרון במהלך טקס חנוכת המשכן. לאחר שבעה ימים של הכנות קפדניות לרגע הגדול נכנסים הבנים לשרת בקודש ולהקטיר קטורת ופתאום מתרחש אסון נורא בשיאה של התרוממות הרוח: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'".

פרשה זו היא אחת הפרשיות הסתומות ביותר במקרא ולמרות האסון שפקד את אהרון הוא לא פצה פה . יתר-על-כן, מותם של בני אהרון מעלה קושי רב, קצרה היריעה מלהכיל את שלל הפרשנויות של חז"ל. אחד ההסברים רלוונטי גם לימינו, מהי אותה "אֵשׁ זָרָה"?

פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל: "האם היה חטאם בכך שעשו מה שאסור היה לעשותו או שמא חטאם בכך שהם עשו מה שלא נצטוו לעשותו?". "אש זרה" היא "אש ההתלהבות", דהיינו "עבודת ה' שהאדם נדחף אליה מתוך הבנתו והרגשתו, מתגלגלת והופכת במהותה לעבודת אלילים, שהרי למעשה אדם זה כאמור מתכוון לספק את עצמו ללא קשר למטרת הפולחן לאלוהים.

במקום הכתוב "אֵשׁ זָרָה" יש לקרוא "אֵשׁ מְזָרָה" במובן אש מפזרת, כלומר "אֵשׁ המְזָרָה" אינה "אֵשׁ" תקנית במובן פולחני אלא אש ללא בקרה ושליטה. אש כזו יכולה להיות מוצתת גם ללא כוונה מראש אלא מתוך התלהבות ושכרון חושים. כאשר פורצת "אֵשׁ מְזָרָה" היא שורפת ללא הבחנה. לפי גישה זו, נָדָב וַאֲבִיהוּא נפגעו מהאש לא כעונש על חטא כלשהו אלא מתוצאה של להבות אש ללא כל שליטה.

"פרשת "שְּׁמִינִי" והמספר שמונה מייצגים את מעל הטבע בעוד המספר שבע מייצג את הטבע. מותם של בני אהרון מלמד אותנו לאי הגזמה והתלהבות יתר במטרה ולא לנסות להיות "קדוש יותר מהאפיפיור". משתיקתו של אהרון נלמד את גדולתו גם ברגעים הקשים ביותר. לפנינו ימי זיכרון טעונים מי ייתן ונשכיל ללמוד מאהרון.