כִּבּוּד אֵם מֵעוֹלָם אַחֵר
פורסם
Warning: date(): It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected the timezone 'UTC' for now, but please set date.timezone to select your timezone. in /home/jewidixc/public_html/blogv.php on line 220
23.04.2017
קיום מצוות "כִּבּוּד אָב וָאֵם" מביאה לעתים את הילדים למצבים קיצוניים ביותר ולתוצאות מדהימות ובלתי נתפסות. הסיפור שלפניכם התרחש בימים האפלים של אירופה תחת שלטונו של הצורר הנאצי. משפחתה של אִמִּי זיכרונה לברכה הגיעה למחנה ההשמדה אושוויץ, אביה (סבי) נתן נטע שעל שמו אני נקרא, נספה בדכאו בתאי הגזים. לאחר שהות של כחודשיים וחצי באושוויץ, אמי שהייתה בת 22 יחד עם אחותה הצעירה וסבתי הצטרפו לקבוצה של כ- 300 נשים שנלקחה בקרון רכבת דחוס למחנה הכפייה שטוטהוף" (KL Stutthof) מזרחית לגדנסק. משם הועברו למחנה האוהלים הסמוך "רִיבּנוֹ" והוכרחו לעבוד בחפירת ביצורים לצבא הגרמני. כוחותיה של האחות הצעירה מרים (הי"ד) לא עמדו לה, היא מתה ממגפת הטיפוס שפרצה בחורף הקשה ואמי נאלצה לקבור אותה בשלג.
סְטִירָת לֶחִי מַצִּילָת חַיִּים
מספר חודשים לאחר מכן החלה "צעדת המוות" מריבנו מערבה, ובאחת ההפסקות התיישבה סבתי המותשת בצד הדרך וסירבה בתוקף להמשיך ולצעוד. החיילים הגרמנים הרגו בלא רחמים את הנשים החלשות והנחשלות אך למרות תחינותיה של אמי סירבה סבתי להמשיך במסע. אמי המפוחדת וחסרת האונים גייסה את שארית כוחותיה ובאינסטינקט מדהים סטרה בכוח על לחיה של אמה (סבתי). מעצמת ההפתעה ואולי גם מהעלבון התייצבה סבתי על רגליה והן המשיכו בצעדה המפרכת.
אמי וסבתי שרדו את "צעדת המוות" הנוראה והסתתרו באסם עד לשחרור בחודש מאי 1945 על ידי הצבא הרוסי.
הַנִּיצָּחוֹן וּסְגִירַת הַמַּעְגָּל
תלאות הדרך נמשכו גם אחרי המלחמה עד שאמי הגיעה סוף סוף לחוף מבטחים בארץ ישראל. בזכות התושייה של אמי וְאוֹתָהּ סְטִירַת לֶחִי נמשכה שרשרת הדורות המשפחתית עד היום הזה. לפני כחצי שנה ביקר בני כקצין בצה"ל במחנה המוות אושוויץ, ביתן 16 שבו הייתה אמי. בטקס מרגש בדיוק באותו מקום שהתחיל מסעה הלא ייאמן של אמי, עמד בני ואמר "קדיש" בקול חנוק מדמעות לזכר כל הנספים בשואה. כך נסגר המעגל והושלם הניצחון המשפחתי על הנאצים יימח שמם.
בתמונה אמי ז"ל בצעירותה (1921 - 2013) יהי זכרה ברוך – לא נשכח!